תחשוב על עצמך בזמן אזעקה. אתה נכנס למצב "חירום" – מנסה להבין מה קורה ומחפש איך להתגונן. הדופק עולה, השרירים מתכווצים וקשה להתרכז בדברים אחרים חוץ מהאיום. אצל אדם שמתמודד עם פוסט־טראומה (PTSD) יש מצב חירום כזה כמה פעמים ביום, גם ללא אזעקה או איום ממשי. הדריכות נוכחת כל הזמן. לרוב לא תדע אם האדם שמולך סובל מפוסט טראומה. זו פציעה פנימית, נפשית. פוסט טראומה אינה מאפיינת רק חיילים ואנשי כוחות הביטחון. היא יכולה להתפתח בעקבות מגוון אירועים קשים ומאיימים, ולהשפיע על כל אדם באופן שונה. למשל, אם שנאלצה לרוץ שוב ושוב לממ"ד עם תינוקה, אישה שחוותה תקיפה מינית, ילד שנחשף לאירוע טראומטי, אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים, ועוד. גם כאשר אנשים חווים את אותו אירוע, ההשפעה הרגשית והנפשית שלו עשויה להיות שונה מאדם לאדם.